אם נתבונן לרגע על גוף האדם המופלא שקיבלנו נקבל את המבנה המוסרי חברתי המדויק שמתארת התורה:
כל איבר מחובר לשאר האיברים,
אף איבר הוא לא לבד
לכל איבר יש את התפקיד המיוחד שלו שרק הוא יכול לעשות שתורם לתפקוד התקין של כלל הגוף
אף איבר לא מיותר
אין תחרות או קנאה בין האיברים
מי יותר טוב כל אחד תורם את חלקו לטובת כלל הגוף.

כל איבר פועל בצורת מקבל על מנת להשפיע- הריאות לוקחות חמצן ומזרימות לשאר האיברים בגוף- הן לא שומרות את החמצן לעצמן.
אף איבר לא מתעסק בעצמו אם הוא מספיק טוב או לא אלא פשוט מבצע את תפקידו (הריאות לא חושבות אם הן ראויות או לא להעביר חמצן)
אף איבר לא שונא או כועס על איבר אחר, גם כשיש איבר אחד שלא מתפקד הגוף נרתם לעזרתו,
כאשר תא או איבר בגוף פועל בצורה אגואיסטית זה נקרא תא סרטני שמסכן את כלל הגוף
האיזון, ההרמוניה והתפקוד התקין של כלל הגוף תלויים בתפקוד, בתרומה ובשותפות של כל אחד מהאיברים.
כשנזכה להבין שכל אחד מאיתנו הוא למעשה "איבר", חלק אלוק ממעל, חלק מהנשמה הכללית של עם ישראל נוכל להבין את ההגיון של כל המצוות שבתורה שמגלות לנו את הטבע האמיתי הבריא והמאוזן של הנפש שלנו ואיך החברה שלנו כחברה בריאה צריכה לתפקד:
ואהבת לרעך כמוך, אני ה'- כשנבין שכולנו למעשה מחוברים כי אנחנו ביטוי של מקור חיים אחד זה יוליד בתוכינו אהבה.
כמו שהריאות לא מקנאות בלב כל אחד מאיתנו צריך ללמוד לשמוח בחלקו
המיוחד של נשמתו במארג הכללי,
לא תיקום ולא תיטור- ראיתם פעם יד ששונאת את הרגל?
אין דבר כזה- מחילה וסליחה הם תנאי לבריאות נפשית ופינוי פסולת של אנרגיה שלילית מהגוף.
יציאה ממצרים היא יציאה מהראיה הצרה שבה אני במרכז,
רק שאני מבין שאני איבר וחלק מכלל, אני נכנס לתודעת האמת שנקראת תודעת האחדות.
הסבל האנושי נובע כולו מהזדהות של האני שלי עם האגו מה שמכניס אותי לקרבות של מי צודק, מרמור, תלונות, ריבים בדידות ודיס הרמוניה עם המציאות. עלינו ללמוד להבין שאנחנו למעשה יצורים חברתיים ואגו הוא בסהכ הפרעת תפקוד הוא בשום אופן לא מי שאני. האני שלי מתגלה בצורה אמיתית ובריאה רק מתוך חיבור ושייכות לכלל כי הוא טהור במהותו- אלוהי נשמה שנתת בי טהורה היא.